גזר דין בתיק ת"פ 4506-04

1.         הנאשם נמצא אשם לאחר ניהול הוכחות בהחזקת סם מסוג קנבוס במשקל של 178.48 גרם שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סם מסוג חשיש במשקל של 16.18 גרם שלא לצריכה עצמית. העבירה בוצעה ביום 20.5.2004.

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מיום 20.5.2004. כתב האישום מייחס לנאשם החזקה של סמים מסוג קנבוס וחשיש במשקלים של 908.48 גרם ו- 16.18 גרם בהתאמה. בהכרעת הדין שיצאה מלפניי ביום 5.5.2011, זיכיתי את הנאשם מהחזקה של 730 גרם קנבוס שנמצאו בתוך עץ שבקצה גבול חצריו.

3.         ב"כ המאשימה בקשה להשית על הנאשם מאסר משמעותי בפועל, ולהפעיל מאסר מותנה בן 12 חודשים אשר תלוי ועומד כנגדו במצטבר. עוד בקשה התובעת להשית על הנאשם קנס, פסילת רישיון הנהיגה שלו ומאסר מותנה. ב"כ המאשימה עמדה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם, על העובדה כי ביצע את העבירה בה הורשע סמוך לאחר שחרורו ממאסר בפועל בגין עבירות סמים חמורות, וטענה כי למרות חלוף הזמן בתיק דנן, יש להורות על הפעלת המאסר המותנה ושליחתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח.

4.         ב"כ הנאשם מנגד, ביקש להורות על חידוש המאסר המותנה אשר תלוי ועומד כנגד הנאשם. הסנגור הצביע על העובדה כי אין לנאשם הסתבכויות נוספות מאוחרות לתיק דנן, על הזמן הרב שחלף מאז מועד ביצוע העבירות, על העובדה כי הנאשם זוכה מהחזקתם של חלק נכבד מהסמים שבכתב האישום נטען כי החזיק, על גילו המבוגר, על מצבו המשפחתי ונסיבותיו האישיות. לטענת הסנגור הנאשם עבר הליך שיקומי בשנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, כיום הוא עובד ומפרנס את ילדיו ונשותיו, הציג תלושי שכר ומכתב המלצה ממעסיקו של הנאשם.

הנאשם הביע חרטה בדבריו לעונש.

5.         הנאשם יליד 1952 הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. לנאשם עבר פלילי מכביד בגין עבירות סמים חמורות. יחד עם זאת, הרשעתו האחרונה הינה בגין עבירה של סחר בסמים משנת 2000, בגינה ריצה מאסר בפועל בן 4 שנים, ובנוסף הושת עליו מאסר מותנה בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק דנן. סמוך לאחר שחרורו ממאסרו ביצע הנאשם את העבירה בגינה הוא נותן את הדין היום.

6.         יש לשקול לחובתו של הנאשם את העובדה כי ביצע את העבירה בסמוך למועד שחרורו ממאסרו, כאשר מאסר מותנה ממושך תלוי ועומד כנגדו, אשר לא היה בו כדי להרתיעו מביצוע העבירה. עוד יש לשקול לחובתו את עברו המכביד בתחום הסמים, ואת התנהלותו הכללית ביחס להליך המשפטי, ובין היתר את העובדה כי לא התייצב לחלק מן הדיונים בעניינו, מה שהאריך במידת מה את ההליכים המשפטיים כנגדו.

7.         מנגד יש לשקול לקולה בעניינו של הנאשם את גילו, את נסיבותיו המשפחתיות המורכבות כפי שהן עולות מטיעוני הסנגור, מעדותו בבית המשפט ומהתסקירים השונים שהוגשו בעניינו. עוד יש לשקול לקולה את העובדה כי הנאשם לפחות לפי טענתו, עובד ומפרנס היום את נשותיו ואת ילדיו.

            בעיקר יש לשקול לקולה את העובדה כי אין לנאשם הסתבכויות נוספות ומאוחרות לתיק דנן, כי נדון בפעם האחרונה בשנת 2000, וביצע את העבירה המיוחסת לו - אמנם בסמוך למועד שחרורו מן הכלא - אך בשנת 2004, לפני למעלה מ- 7 שנים.

8.         לאור חלוף הזמן בתיק דנן, ולאור העובדה כי נתון זה מהווה טיעון מרכזי בטיעוני הסנגור יש לעמוד בקצרה על השתלשלות העניינים בתיק דנן. בעניינו של הנאשם הוצג הסדר בפני כב' השופט מגד ביום 3.2.2008. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום כנגד הנאשם והוא נשלח לתסקיר שירות המבחן. תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם הצביע על כי הנאשם אינו נוטל אחריות על העבירה המיוחסת לו, טוען כי הסמים נתפסו שלא בשטחו, ומסר בדיקות שתן המצביעות על שימוש בסמים. בדיון הטיעון לעונש שנקבע עובר להגשת התסקיר, ביקש ב"כ הנאשם להשתחרר מייצוג, ובית המשפט נעתר לבקשתו.

            דיון נוסף התקיים בעניינו של הנאשם ביום 24.11.2009 במעמד ב"כ אחר מטעמו, וזאת לאחר שהנאשם לא התייצב לשני דיונים בעניינו ואף הוצא נגדו צו הבאה. ב"כ דאז, הוא ב"כ דהיום, ביקש לקיים את ההסדר, והודיע כי שוחח עם הנאשם, כי הוא מודה בעבירות המיוחסות לו, וביקש לשלוח אותו שוב לשירות המבחן לעריכת תסקיר נוסף.

            ביום 25.1.2010 התקיים דיון נוסף בעניינו של הנאשם, ולאחר קבלת תסקיר עדכני בעניינו. שוב, עולה מתסקיר זה האחרון, כי הנאשם אינו נוטל אחריות על המיוחס לו בכתב האישום המתוקן. ב"כ הנאשם הביע פליאה וטען כי הנאשם מופתע, וכי לטענתו נטל אחריות מלאה על העבירה המיוחסת לו. כב' השופט מגד, על אף התנגדות הצדדים, ביטל את הכרעת הדין שיצאה מלפניו ביום 3.2.2008 בהחלטה מנומקת.

9.         לאור החלטה זו של כב' השופט מגד, הועבר התיק לטיפולי. ביום 13.9.2010 נקבע דיון מענה בפניי, אז הודיע ב"כ הנאשם כי הנאשם אינו מודה בהחזקתם של חלק מן הסמים, וכי את יתר הסמים החזיק הנאשם לצריכתו העצמית. בנסיבות אלה, הודיע הסנגור כי הוא מוותר על חקירתם של עדי התביעה, והדיון נקבע להגשת מסמכי התביעה ושמיעת עדותו של הנאשם ליום 24.1.2011.

            באותו היום, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן כפי שהוגש בפני כב' השופט מגד, ובית המשפט ישקול קבלת תסקיר חדש בעניינו של הנאשם.

10.        לאחר שבית המשפט הקריא לנאשם את כתב האישום המתוקן, ולאחר שהנאשם הודיע לבית המשפט בתשובה לשאלה ישירה כי לא היה אף אחד אחר אשר עשה שימוש בסמים שנמצאו ברשותו, דחיתי את הודיית הנאשם, והצדדים הביאו ראיותיהם בפני בית המשפט. ביום 5.5.2011 כאמור, זיכיתי את הנאשם מהחזקתם של 730 גרם קנבוס, והרשעתי אותו בהחזקת הסמים שנמצאו בחצריו וזאת שלא לשימושו העצמי.

            יש לציין, כי הרשעתו של הנאשם לעניין מטרת ההחזקה התבססה על עדותו בחקירה ראשית כי צעירים אשר ביקרו אותו בנסיבות חברתיות עשו שימוש בסמים שהיו ברשותו [ר' עמ' 26 ש' 24-27 להכרעת הדין]. משום כך, ומבלי להזדקק ליתר טענות הצדדים לעניין זה מצאתי את הנאשם אשם בהחזקת הסמים שלא לשימושו העצמי.

11.        אין חולק כי חלוף הזמן רובץ בעיקר לפתחו של הנאשם לאור התנהלותו כמתואר לעיל, ובנסיבות רגילות לא ניתן היה ליתן לחלוף הזמן משקל משמעותי בגזר דינו של הנאשם, ולהיפך, היה מקום לשקול זאת לחובתו.

            אלא שהנאשם העיד בפניי והתרשמתי ממנו כי הוא איש דל, פשוט והדיוט, אשר לא הבין לאשורה את  משמעות ההבחנה בין סמים שהוחזקו לצריכתו העצמית ובין כאלה שלא, אשר לא הבין כלל, כי אם אחרים עשו שימוש בסמים שהיו ברשותו, בחצריו, בנסיבות חברתיות, הרי שמדובר בעבירה חמורה הרבה יותר, מאשר החזקת הסמים לצריכתו העצמית והבלעדית בלבד.

            בנסיבות אלה, שוכנעתי, כי הנאשם התקשה להבין את ההסדרים שנערכו בעניינו, את התיקונים שבכתב האישום בעניינו, מה עוד שבסופו של יום, זוכה הנאשם מהחזקתם של מירב הסמים שנמצאו בגבול שטחו, הכל על פי טענתו בפני שירות המבחן בתסקירים המוקדמים בעניינו ובפני בית המשפט. בנסיבות שכאלה, לא פלא, כי התקשו בשירות המבחן לקבוע שהנאשם נוטל אחריות מלאה על העבירות המיוחסות לו.